መጽሐፍ ቅዱስ ብሔረ እስራኤል (רשימת ספרי קודש)
ኦሪት
- ኦሪት ዘፍጥረት (בראשית)
- ኦሪት ዘጸአት (שמות)
- ኦሪት ዘሌዋውያን (ויקרא)
- ኦሪት ዘኍልቍ (במדבר)
- ኦሪት ዘዳግም (דברים)
- መጽሐፈ ኢያሱ ወልደ ነዌ (יהושע בן נון)
- መጽሐፈ መሳፍንት (שופטים)
- መጽሐፈ ሩት (רות)
- መጽሐፈ ሳሙኤል ቀዳማዊ (שמואל א')
- መጽሐፈ ሳሙኤል ካልዕ (שמואל ב')
- መጽሐፈ ነገሥት ቀዳማዊ (מלכים א')
- መጽሐፈ ነገሥት ካልዕ (מלכים ב')
- መጽሐፈ ዜና መዋዕል ቀዳማዊ (דברי הימים א')
- መጽሐፈ ዜና መዋዕል ካልዕ (דברי הימים ב')
- መጽሐፈ ዕዝራ (עזרא)
- መጽሐፈ ነሐምያ (נחמיה)
- መጽሐፈ አስቴር (אסתר)
- መጽሐፈ ኢዮብ (איוב)
- መዝሙረ ዳዊት (תהילים)
- መጽሐፈ ምሳሌ (משלי)
- መጽሐፈ ተግሣጽ (קהלת)
- መጽሐፈ መክብብ (שיר השירים)
- ማሕልየ መሓልይ ዘሰሎሞን (משלי שלמה/חכמת שלמה – לפי מסורת ביתא ישראל)
- ትንቢተ ኢሳይያስ (ישעיהו)
- ትንቢተ ኤርምያስ (ירמיהו)
- ሰቈቃወ ኤርምያስ (איכה)
- ትንቢተ ሕዝቅኤል (יחזקאל)
- ትንቢተ ዳንኤል (דניאל)
- ትንቢተ ሆሴዕ (הושע)
- ትንቢተ ዓሞጽ (עמוס)
- ትንቢተ ሚክያስ (מיכה)
- ትንቢተ ኢዮኤል (יואל)
- ትንቢተ አብድዩ (עובדיה)
- ትንቢተ ዮናስ (יונה)
- ትንቢተ ናሆም (נחום)
- ትንቢተ ዕንባቆም (חבקוק)
- ትንቢተ ሶፎንያስ (צפניה)
- ትንቢተ ሐጌ (חגי)
- ትንቢተ ዘካርያስ (זכריה)
- ትንቢተ ሚልክያስ (מלאכי)
- መጽሐፈ ዕዝራ ሱቱኤል (עזרא א')
- መጽሐፈ ዕዝራ ካልዕ (עזרא ב')
- መጽሐፈ ጦቢት (טוביה)
- መጽሐፈ ዮዲት (יהודית)
- መጽሐፈ አስቴር (אסתר – גרסה מורחבת)
- መጽሐፈ መቃብያን ቀዳማዊ (מכבים א')
- መጽሐፈ መቃብያን ካልዕ (מכבים ב')
- መጽሐፈ መቃብያን ሣልስ (מכבים ג')
- መጽሐፈ ሲራክ (בן סירא)
- ጸሎተ ምናሴ (תפילת מנשה)
- ተረፈ ኤርሚያስ (תוספת ירמיהו)
- ሶስና (שושנה)
- መጽሐፈ ባሮክ (ברוך)
- መጽሐፈ ጥበብ (ספר החכמה)
- መዝሙረ ሠለስቱ ደቂቅ (מזמורי שלושת הנערים)
- ተረፈ ዳንኤል (תוספות לדניאל)
- መጽሐፈ ኩፋሌ (ספר היובלים)
- መጽሐፈ ሔኖክ (חנוך א')
השוואת הקאנון – רבני לעומת ביתא ישראל
2. הקאנון לפי ביתא ישראל (הקאנון האתיופי)
קהילת ביתא ישראל (יהדות אתיופיה) שימרה מסורת עתיקה שהתפתחה במנותק משאר הגלויות במשך כ־2,000 שנה.
השם: הקאנון נקרא “מצחף קדוס”. הספר המרכזי הוא ה“אורית” (תורה, יהושע, שופטים ורות ).
הבדל מהותי: הקאנון רחב יותר מזה הרבני וכולל ספרים הנחשבים במסורת הרבנית כ“ספרים חיצוניים”.
דוגמאות לספרים ייחודיים:
- ספר חנוך (חנוך א’) – ספר מיסטי חשוב מאוד בקהילה.
- ספר היובלים (קופלה) – גרסה מורחבת של בראשית–שמות.
- טוביה, יהודית, וספרים נוספים.
שפה: כתבי הקודש כתובים בשפת געז, ולא בעברית.
1. הקאנון לפי אנשי הכנסת הגדולה (הקאנון הרבני/המסורתי)
מהו: זהו הקאנון המוכר לרוב העם היהודי כיום כ“תנ״ך” (24 הספרים).
מי היו אנשי הכנסת הגדולה: המנהיגות הרוחנית של העם היהודי בסוף ימי בית שני ( אחרי תקופת עזרא ונחמיה).
הפעולה: על פי מסורת חז״ל (בבא בתרא יד, ע״ב) הם “חתמו” את התנ״ך, קבעו אילו ספרים ייכנסו (כמו אסתר, יחזקאל ושיר השירים) ואילו יישארו בחוץ (ספרים חיצוניים).
התוצאה: קאנון סגור של 24 ספרים (או 39 בחלוקה הנוצרית), ללא כתבים מאוחרים שנחשבו ללא מתאימים ברוח הקודש.
סיכום ההבדלים העיקריים
| מאפיין | הקאנון לפי אנשי הכנסת הגדולה | הקאנון לפי ביתא ישראל |
|---|---|---|
| מספר ספרים | 24 ספרים מקודשים (קאנון סגור) | רחב יותר, כולל ספרים חיצוניים |
| ספרים בולטים | תורה, נביאים, כתובים (ללא חנוך ויובלים) | חנוך, יובלים, טוביה, יהודית, מכבים |
| שפה מקורית | עברית וארמית | געז |
| מעמד הספרים החיצוניים | נדחו או אבדו | חלק מכתבי הקודש |
